מאת: מוזי בוטון (.MBA, M.Sc), יועץ בטיחות

המונח "מערך בטיחות", עולה פעמים רבות בארגונים כאשר דנים בנושא בטיחות ובריאות בעבודה, אך לא תמיד ברור מהו מערך בטיחות ובריאות – וכיצד מיישמים אותו באופן יעיל ואיכותי.
מערך בטיחות ובריאות, הינו תהליך בו כלל המערכות השונות של הארגון, לומדות (על ידי לקיחת אחריות, קבלת סמכות, ביצוע משימות ועמידה ביעדים), להטמיע את כללי הבטיחות והבריאות בתוך התהליכים השונים של הארגון, זאת במטרה לצמצם למינימום את הפוטנציאל לתאונות עבודה, מחלות מקצוע ו/או אירועי בטיחות.
במילים אחרות, בניית מערך בטיחות יעיל ואיכותי, מצריך שינוי תפישת הבטיחות והבריאות של המנהלים והעובדים כאחד ושילוב כללי הבטיחות והבריאות, בכלל תהליכי העבודה השונים. לעיתים רבות, אין מדובר בהשקעה כספית גדולה, אלא בעיקר בהשקעה מנטאלית.
מכאן, לא ניתן להקים תוכנית בטיחות יעילה ואיכותית ללא מחויבות אמיתית של ההנהלה הבכירה של הארגון. כלומר, תהליך הקמה ויישום מערך בטיחות ובריאות בארגון, תלוי בראש ובראשונה בהחלטה אמיתית ומחויבות של ההנהלה הבכירה, לתת לנושא הבטיחות והבריאות דגש רב, במטרה לשמור על שלומם ובריאותם של העובדים.

שלבים עיקריים בתהליך בניית מערך הבטיחות

1. מחויבות ואחריות ההנהלה לבטיחות ובריאות.
2. בניית נהלי בטיחות מערכתיים.
3. ביצוע תהליך של ניהול סיכונים, על כלל האגפים/המחלקות והתהליכים בארגון.
4. הטמעת התהליכי הבטיחות והבריאות בקרב מנהלים ועובדים.
5. הקמת ויישום מערכת פיקוח, בקרה, ניטור, מדידה ודיווח של מערך הבטיחות.
6. מדידת מערך הבטיחות והבריאות.

פירוט הדרישות בשלבים השונים

שלב 1 – מחויבות ואחריות ההנהלה לבטיחות ולבריאות העובדים

במהלך שנות עיסוקי בתחום הבטיחות והבריאות, נפגשתי עם מאות מנכ"לים, סמנכ"לים ומנהלים בדרגים שונים, רובם המכריע של המנהלים, אם לא כולם, רוצים לשמור על שלומם ובריאותם של העובדים. יחד עם זאת, רוב המנכ"לים והסמנכ"לים רואים את תפקידם/אחריותם בנושא הבטיחות והבריאות בעבודה, בהקצעת משאבים ובהתערבות בעת אירוע בטיחות חריג. ז"א רוב המנכ"לים והמנהלים הבכירים אינם מעורבים כלל בנושא הבטיחות והבריאות בעבודה ונושא אינו נמצא על סדר יומם כלל.
כשמדברים על מחויבות ואחריות ההנהלה לבטיחות ובריאות העובדים, הכוונה הינה שינוי אקלים הבטיחות והבריאות בארגון, שינוי תפישת הבטיחות אצל המנהלים והעובדים כאחד ואת זה ניתן לבצע אך ורק על ידי מעורבות פיזית, לאורך זמן של המנהלים (מרמת מנכ"ל ומטה).
תפישת המנכ"ל את הבטיחות והבריאות והרצון לשנות את תפישות המנהלים תחתיו, עד לאחרון העובדים, הינה מחויבות שאין לסטות ממנה ולו במעט.

טעויות נפוצות של מנהלים

• העדר דוגמה אישית –  הינה אחת הנקודות בהן מנכ"לים ומנהלים בכירים "חוטאים". לא פעם אני נתקל במנכ"ל או במנהל בכיר הנכנס למחסן או אולם ייצור, ללא ציוד מגן אישי, בדרך כלל בטיעון "אני רק עובר כאן", "אני נכנס לשנייה", "אני לא מבצע עבודה" וכדומה. אך בהתנהלות זו, משדר המנהל לעובדים, שהבטיחות והבריאות הינה תלוית מצב ובעיקר משודר שהבטיחות והבריאות לא באמת חשובה. עובדים קולטים זאת ומתנהגים בהתאם.

• העלמת עין של מנהלים –  ניתן דוגמה פשוטה, עובד מחסן המגיע לעבודה עם נעלי התעמלות במקום נעלי בטיחות, בטענה שיש לו חודרנית ואינו יכול לנעול נעלי בטיחות. במצב זה, מנהל המחסן נמצא בדילמה: החוק דורש שביצוע עבודה במחסן תעשה עם נעלי בטיחות, לעומת זאת, במידה והמנהל ישלח את העובד הבית או לביצוע עבודות שאינן קשורות למחסן, הוא לא יעמוד במשימות המחסן. לצערי, מניסיון של שנים, רוב המנהלים יאפשרו לעובד לבצע את העבודה עם נעלי התעמלות. במצב זה מנהל המחסן "חוטא" פעמיים: 1. מבצע עברה על החוק, 2. הוא משדר לכל עובדי המחסן האחרים שהבטיחות והבריאות (נהלים, הדרכות, מבדקים, תצפיות וכדומה), הינן תלויי מצב, וניתן להתעלם מהם במצבים מסוימים.

מכיוון שעובדים עושים מה שהמנהלים רוצים/משדרים להם (תפוקות, איכות וכדומה), בכדי לשנות את תפישות הבטיחות והבריאות בארגון, מנהלים נדרשים להשקיע ולהיות מעורבים בתהליכי בטיחות ובריאות, למשל:
השתתפות בוועדת בטיחות ארגונית.

• ביצוע סיור בטיחות ובריאות במחלקה זו או אחרת אחת לתקופה.
• דיווחים בנושא הבטיחות בישיבות ההנהלה.
• מעורבות באירועי בטיחות ובריאות ונקיטת אמצעים במידת הצורך.
• מתן דגש רב על הדרכות בטיחות.
• מערכת פיקוח ובקרה של ההנהלה.
• בניית תקשורת פתוחה בין ההנהלה לעובדים וזרימת מידע בכל נושא, כולל נושאי בטיחות, לא רק מלמעלה למטה, אלא גם מלמטה כלפי מעלה.
• שינוי תפישת הנהלה שאינה מכוונת לייצור בלבד, אלה גם לאנשים.

שלב 2 – כתיבת נהלי בטיחות מערכתיים

נהלי בטיחות ובריאות מערכתיים, אלה נהלים החלים על כלל הארגון, נהלים אלה מגדירים בתחומי הבטיחות והבריאות את תחומי האחריות והסמכות של מנהלים ונושאי המשרה בארגון. נהלים אלה ברובם אינם נהלים מקצועיים, אלא נהלים אדמיניסטרטיביים, הכוללים כפי שצוין, תחומי אחריות, סמכות, משימות ויעדים.

דוגמאות לנהלים מערכתיים בתחום הבטיחות והבריאות:

1. מבנה מערך הבטיחות ואחריות מנהלים ועובדים בתחום הבטיחות.
2. נוהל כניסת קבלנים
3. נוהל תכנון מוקדם למשימה
4. נוהל ביצוע סקר סיכונים
5. נוהל איתור וסילוק מפגעים
6. נוהל הדרכת עובד חדש.
7. נוהל דיווח על אירוע בטיחות
8. וכדומה.

למרות שנהלים אלה מפרשים את החוקים והתקנות בתחום הבטיחות והבריאות לרמה הארגונית, הם יוצרים פעמים רבות התנגדויות פנימיות של מנהלים ברמות שונות. התנגדויות אלה מהוות חלק מתהליך שינוי התפישה בתחום הבטיחות והבריאות וכדאי לראות אותם ככאלה.

שלב 3 – ביצוע תהליך של ניהול סיכונים, על כלל התהליכים בארגון

• ניהול סיכונים, ותוצריו הינם "כלי הניהול" של המנהל במקום, בתחום הבטיחות והבריאות בעבודה, ולכן קיימת חשיבות רבה, לזהות ולאתר את כלל הסיכונים הקיימים במקום העבודה, ומי שמכיר ויודע לזהות את הסיכונים האלה, הינם העובדים במקום (מנהל האזור, עובדים, אנשי אחזקה, מהנדס תהליך וגם עובדי ניקיון). ביצוע הליך מסודר, בצוותי עבודה, על כל תהליך הקיים בארגון, מבטיח לנו זיהוי מעמיק ואיכותי של מרבית הסיכונים הקיימים על כל תהליך ובכל אזור.
• כלומר, בבואנו לבצע סקר סיכונים, תהליך ניהול הסיכונים יבוצע על כלל התהליכים והפעילויות של הארגון, בצוותי עבודה, בהובלה ושיתוף של מנהלים ועובדים.
• ישנן שיטות רבות לביצוע תהליכי הערכת סיכונים, אך השיטה הנפוצה ביותר הינה שיטת המטריצה: ההסתברות X החומרה = סיכון.
• מתהליך ניהול הסיכונים נגזרים ארבעה מרכיבים מרכזיים (אלה הכלים של המנהל בשטח לצמצום הסיכונים):
  • • אמצעים וציוד הנדרשים לשליטה בסיכון והורדת הפוטנציאל שלו, למשל: ציוד מגן אישי, כפתור חירום, הוספת גידור, ביצוע הדרכות וכדומה.
    • הוראות בטיחות מקצועיות נדרשות ליישום התהליך, המתייחסות לסיכונים ולדרכי התמודדות עם הסיכונים.
    • הוראות בטיחות להדרכת עובדים, על אותו תהליך.
    • רשימת תיוג לביצוע מבדק בטיחות ובריאות על אותו תהליך.

כתיבת הוראות בטיחות מקצועיות (נגזרות מתהליך ניהול הסיכונים), המגדירות כיצד לבצע את הפעילות, הכוללת רמות סיכון שונות בתחום הבטיחות והבריאות, למשל:

• הוראת בטיחות לביצוע עבודה על סולם.
• הוראת בטיחות לעבודה עם כלים מטלטלים.
• הוראת בטיחות לביצוע עבודה עם חומרים כימיים.
• הוראת בטיחות לביצוע עבודה על מכונה XXXX.
• וכדומה.

שלב 4 – הטמעת התהליכי הבטיחות והבריאות בקרב מנהלים ועובדים

שלבים 1 עד 3, למעלה הינם שלבים של הכרה ובניית תהליכים, לעומת זאת שלבי ההטמעה הינם שלבים ארוכים, הדורשים סבלנות, נחישות והתמדה של מנהלים. אלה תהליכים הכוללים בתוכם "שיפור מתמיד".

תהליכי הטמעת הבטיחות והבריאות בקרב מנהלים ועובדים, נעשה באמצעות:

• מעורבות עמוקה של מנהלים כמפורט בסעיף 1.
• שיטות עבודה מבוקרות ומדידות.
• תכניות עבודה בתחום הבטיחות והבריאות ופיקוח על יישומן (תוכנית גהותית, תוכנית הדרכה, תוכנית בקרה על ציוד החייב בדיקה וכדומה).
• הוראות בטיחות לתהליכים ספציפיים.
• הדרכות בטיחות של מנהלים.
• הדרכות בטיחות על ידי מנהלים.
• פגישות ושיחות של מנהלים עם העובדים, בתחום הבטיחות והבריאות.
• ביצוע סיורי בטיחות ובריאות של מנהלים.
• השתתפות בוועדת בטיחות ארגונית של כלל המנהלים הבכירים.
• וכדומה

יישום שלב זה, כולל התנגדויות רבות של מנהלים ועובדים, זהו תהליך בו מנהלים ועובדים זזים "מאזור הנינוחות" שלהם, זהו תהליך של שינוי ארגוני על כל מה שמשתמע מכך, כולל שינוי תפישתי של מנהלים ועובדים כאחד ומכאן החשיבות הגבוה של מעורבות ומחויבות מנהלים לאורך זמן, בנחישות, התמדה ותוך כדי מתן דוגמה אישית.

שלב 5 – הקמת ויישום מערכת פיקוח, בקרה, ניטור, מדידה ודיווח

שלב הפיקוח והבקרה, הינו שלב שאמור לבחון את רמת הטמעת התהליכים (נהלים מערכתיים, הוראות הבטיחות והבריאות, הדרכות בטיחות וכדומה), ברמה איכותית ומקצועית.
בשלב זה אנו משתמשים בד"כ בשלושה סוגים של פיקוח/בקרה:

1. ביצוע מבדקים – זהו תהליך של בחינת יישום כלל האמצעים והנהלים בשטחי העבודה, למשל: ביצוע הדרכות לעובדים, ציוד מגן אישי, סביבה נקייה ומסודרת, המצאות נהלים ברורים בשטח, הערכות לחירום וכדומה. המבדקים הינם רשימות תיוג, הנגזרות מהנהלים, מסקר הסיכונים ומהוראות הבטיחות והבריאות של אותו אזור נבדק. המבדקים יתנו לנו בעיקר תמונת מצב לגבי איכות ניהול הבטיחות באזור הנבדק.
2. ביצוע תצפיות – תצפית בודקת את תפישות הבטיחות של העובד, האם העובד מכיר את הסיכונים ויודעה להתמודד איתם. מהתצפית נוכל לאפיין את המסקנות הבאות:
   – קיימת או לא קיימת בעיית ניהול באזור העבודה.
   – קיימת או לא קיימת בעיה של הבנת הדרכת הבטיחות באזור העבודה.
   – קיימת או לא קיימת בעיה במנה הוראת הבטיחות וביכולת ליישם אותה.
3. ביצוע סקרי מפגעים – תהליך של איתור מפגעים, ובחינת יישום תהליך של זיהוי מפגעים וסילוקם על ידי מנהלים, באזור הנבדק.

משיטות אלה, יעלו בדרך כלל שלושה ליקויים מרכזיים:

1. בעיה בניהול הבטיחות באזור הנבדק – בדרך כלל מנהל שתפישת הבטיחות של ההנהלה לא הוטמעה אצלו עד הסוף (חשוב להבהיר, בעיית ניהול, אינה אומרת שהמנהל לא רוצה את הבטיחות והבריאות של עובדיו, אלא, אין לו את הכלים, ההבנה והיכולת כיצד לעשות זאת נכון.
2. בעיה בהדרכה/הכשרה, בהטמעת התפישה, שיטות העבודה החדשות הכוללות את הבטיחות כחלק בלתי נפרד של תהליכי העבודה.
3. בעיה בנוהל או בהוראת בטיחות שאינה ישימה עד הסוף בשטחי העבודה.

מניסיון הכותב, סעיף 1 (בעיה בניהול), מהווה מעל 90%, מהליקויים המרכזיים הנמצאים בשטחים שונים של הארגון.
באחריות הנהלת החברה, לא רק להצהיר על מחויבותה לבטיחות ולבריאות, אלא לאתר לאורך המבנה הארגוני, את הנקודות הכשל בניהול, בהם תפישת הבטיחות אינה "זורמת" היטב כלפי מטה כפי שההנהלה רוצה.

שלב 6 – מדידת מערך הבטיחות והבריאות

עד כה, דנו בשלבים הנדרשים בבניית מערך בטיחות ובריאות בארגון, שלבים אלה דורשים מהחברה על רבדיה השונים, מאמץ רב, אנרגיה, משאבים, זמן, התמדה, נחישות, דוגמה אישית ומנהיגות, על מנת ליישם ולקדם את הבטיחות בארגון.
יחד עם זאת, הנהלת החברה חייבת לקבל תמונת מצב על התקדמות הבטיחות והבריאות בארגון ולוודא שההשקעה הרבה, מניבה את התוצאות הנדרשות.
ישנם לא מעט שיטות למדידת הבטיחות והבריאות בארגון, חברות רבות המיישמות את התקן הישראלי 45001 "בטיחות ובריאות בתעסוקה", מציבות לעצמן יעדים שונים, במטרה לבחון את התקדמות הבטיחות והבריאות בארגון.

כעת נציין 3 שיטות שונות למדידת הבטיחות – כאשר חשוב לציין שכל שיטה כאן יכולה למלא מאמר נפרד בפני עצמה, לכן מציין כאן קווים כלליים ודוגמאות.

השיטה הראשונה – מדידת תאונות ואירועי בטיחות (מדד פסיבי)

בשיטה זו מודדים תאונות ואירועי בטיחות לאורך שנים, כאשר בוחנים 2 משתנים עיקריים: שיעור תכיפות (באיזה קצב, תדירות קורות תאונות ואירועי בטיחות), שיעור חומרה (רמת חומרת התאונות).

מדידה זו ניתן לבצע ברמת הארגון וכן ברמת המחלקות השונות או בהתאם לסוגי האירועים (חשמל, כימיקלים, טעות אנוש וכדומה). מניתוח הנתונים ניתן להסיק וליישם הדגשים להמשך (פר מחלקה או סוג האירוע).

חסרונות השיטה:

1. נדרשים לפחות שנה של מדידה על מנת לקבל ערך של רמת הבטיחות ושנתיים של מדידה על מנת לראות מגמות.
2. בחברות רבות, לאחר מספר שנות מדידה, הגרף מגיע למצב אסימפטומטי (כלומר אין שיפור, הארגון נמצא בנקודה הנמוכה ביותר שהוא יכול להגיע מבחינת תאונות ואירועי בטיחות), ובכך לא ניתן להציג לשנים הבאות שיפורים במערך הבטיחות והבריאות.

השיטה השנייה – מדידת הבטיחות והבריאות באמצעות מבדקים ותצפיות (מדד תפעולי)

ביצוע מבדקים ותצפיות באמצעות ציונים – בשיטה זו ניתן לבחון יישום הוראות בטיחות, ושיטות עבודה בשטח, באמצעות ציונים. ניתן לבחון ציונים ברמה הארגונית או ברמת מחלקה.

 

חסרונות השיטה:

1. נדרשת לפחות שנה של מדידה על מנת לקבל ערך של רמת הבטיחות ושנתיים של מדידה על מנת לראות מגמות.

השיטה השלישית – ניתוח תפישת עובדים ומנהלים באמצעות שאלונים וראיונות (מדד תפשתי)

בשיטה זו בוחנים את תפישת העובדים לגבי הבטיחות והבריאות בסביבת עבודתם, תפישה זו מייצגת את אקלים הבטיחות באותו אזור/ארגון.

יתרונה של שיטה זו:

1. התוצאות מתקבלות מיידית.
2. ניתן לבחון תפישות עובדים לגבי משתנים שונים כגון: מחויבות ההנהלה לבטיחות, דיווח על כמעט ונפגע וכדומה.

 

 

חסרונות השיטה – נדרש ידע בבניית שאלונים, ו/או ביצוע ראיונות בתנאים סטריליים.

אודות מוזי בוטון: מומחה בטיחות כ- 30 שנים, בעל ארבעה תארים (.MBA M.Sc), כולל תואר שני בניהול והנדסת בטיחות. מרצה במוסדות וארגונים רבים. מומחה לבנייה של מערכים לניהול הבטיחות והגיהות בארגון, לניהול הסיכונים, לאפיון ומדידת מערכי הבטיחות בארגון, ממוביל בארץ את המחקרים על הקשר בין בטיחות לאיכות או הבטיחות כעניין עסקי, מומחה של בתי משפט.